אומנויות לחימה מן המזרח הרחוק פופולריות מאוד כיום בכל רחבי העולם. מה הופך אותן לכאלה?
עבור מרבית האנשים, אומנויות לחימה מייצגות שליטה ביכולות מיוחדות השמורות בדרך כלל רק לגיבורי על. השאיפה להחזיק ביכולות על היא שאיפה טבעית המשותפת לבני אדם, גם אם כל אדם בנפרד רואה לפניו מטרות שונות ושימוש שונה ביכולות אלו.
אנשים רבים רוצים להשיג עושר, פרסום, הצלחה בחיים האישיים, ובתחומים שונים אחרים. עם זאת, המטרות שהם מציבים לעצמם בדרך להשגת כל אלה, עומדות פעמים רבות בניגוד לתנאים הנדרשים להשגת יכולות יוצאות דופן כלשהן. מה הסיבה לכך?
בדרך כלל, אנשים מנסים להגיע למטרות שלהם בדרך המהירה ביותר האפשרית ובכל האמצעים העומדים לרשותם, לעתים אף במחיר עבירה על החוק. בראיית העולם המיוחדת של עולם אומנויות הלחימה, הדבר החשוב ביותר הוא להגיע למטרה בדרך הנכונה, וזאת המשמעות מאחורי הביטוי "הדרך חשובה מן המטרה".
חיפוש הדרך הנכונה דורש מאיתנו מאמץ וזמן רב, ועשוי להראות אפילו כהתרחקות מהמטרה אבל, זה נובע רק מחוסר הבנה של המתרחש – שהרי נכונות הדרך היא שמגדירה את המרחק שלנו מהמטרה, ודרך לא נכונה מובילה לשום מקום.
בין המתרגלים אומניות לחימה, יש רבים ששואפים להגיע לתוצאות מהירות בלחימה ובקרבות, אבל אסור לשכוח שהמטרות שאנחנו מציבים לעצמינו, הערכת התוצאות ואפקטיביות הפעולות שאנו עושים, הן לא אובייקטיביות ומוחלטות אלה תלויות בניסיון האישי שלנו בתחום אומנויות הלחימה ומוגבלות על ידו.
כך נוצר מצב, בו המגמה היא לימוד סגנונות שונים של אומניות לחימה וכן איסוף וליקוט של התרגילים והטכניקות היעילות ביותר מתוכם – זאת, במקום חיפוש אחר הדרך היעילה ביותר לביצוע הטכניקות הקיימות כבר בסגנון הנלמד. האפשרות הראשונה, מוגבלת ע"י הרמה הנוכחית של התלמיד, וכמעט ולא מאפשרת יציאה מעבר לגבולות היכולת הקיימת שלו.
פעמים רבות אפשר לראות אנשים שלאחר שנים רבות של אימון באומנויות לחימה, לא מרגישים התקדמות אמתית. זהו סימן לכך שאופי האימון והתרגול הוא שטחי וממוקד בלימוד הצורה החיצונית של הטכניקות, ללא כניסה לעומק התוכן.
שיפור ושיוף התנועות שאנו מבצעים תורמים אומנם ליישום מוצלח יותר ותוצאה סופית טובה יותר בתרגול אומנויות הלחימה, אך למעשה מובילים אך ורק לאשליה של הבנת המהות האמתית שלהן.
גישה אחרת
מצד שני, ניתן לראות באומניות לחימה מערכת של מגוון רחב של גירויים, בעלי תוכן שונה, עצמה שונה ומשך זמן שונה, הפותחת בפנינו אפשרויות למחקר מעמיק של יכולות הגוף האנושי והשליטה בהן.
מבט כזה מאפשר לנו להיכנס לתוך העולם החבוי והמיוחד של אומנויות הלחימה, עולם שבו רעיונות של פילוסופיה טאואיסטית ובודהיסטית מקבלים ביטוי ותוכן אמתי, מוחשי ופרקטי, הקשור באופן הדוק לתרגול.
סגנונות שונים של אומנויות לחימה מהווים למעשה מערכות שונות של דרכי גישה, ברמות יעילות שונות, לגילוי אותן יכולות ושליטה בהן.
על בסיס שנות התרגול הרבות של קונג פו וין צ'ון ולימוד הגרסה הרכה של הסגנון שנשמרה בווייטנאם, והודות למורים שלי, התמזל מזלי להכיר את הגישה הזו לתרגול אומניות לחימה.
ע"פ הגישה, כל תנועה יש לבחון כגירוי, המעורר אצל האדם תגובות פיזיות ומנטליות, ויחסי הגומלין ביניהן המתבטאים בתנועה. כל תנועה, למעשה, פותחת בפנינו שדה רחב למחקר היחסים בין חלקים שונים המשתתפים בתנועה, וההשפעה ההדדית שלהם – כולל תהליכים נפשיים.
כאשר אנו משנים פרמטרים חיצוניים בתנועה, אנחנו משנים למעשה את הגירוי, וכך יוצרים סדרות שונות של תגובות, המשקפות תהליכים פיזיים ומנטליים שונים הקשורים בתנועה הספציפית, ולדינמיקה של השינויים בתנועה זו.
כתוצאה מכך אנחנו יכולים להיות בטווח שליטה בתגובות אלו, ובאופן עקיף גם במצב הפיזי והמנטלי שלנו. התודעה שלנו מייצרת את התנועה על בסיס הניסיון וההרגלים הקיימים כרגע, מה שבדרך כלל יגרום להבדל בין הפרמטרים הרצויים של התנועה לבין אלו הקיימים במציאות.
הדבר מאפשר לנו להגיע להערכה אמתית של השפעת החשיבה על הפעולות שלנו, תיקון ההשפעה זו ושמירה על התוצאות על בסיס רפלקטורי.
במצב זה, המכניזם של השפעת תרגול אומנויות הלחימה על נפש האדם הופך לנגיש, וכן הופכת אפשרית יצירה של ניסיון חדש, שמשקף בצורה טובה יותר את היכולות האמתיות של האדם.
חשוב לציין, שיצירת הניסיון החדש מלווה ביצירת רפלקסים חדשים ותיקון הקיימים, מה שמביא להשלכת הניסיון החדש גם לתחומי פעילות אחרים. הדבר פותח בפנינו אפשרויות להתפתחות ושיפור באותם תחומי פעילות, ומרחיב את טווח היכולות האינטלקטואליות שלנו.
כך, בעיני, הגרסה הרכה של קונג פו וין צ'ון, מציגה מגוון רחב של אפשרויות להפעלת הגוף ושיטות שימוש בהן לניתוח ותיקון יכולות האדם, במטרה לגלות את הפוטנציאל בגוף האנושי, ופיתוח ממוקד של יכולות אלו.
גישה זו הופכת את אומנויות הלחימה לתחום של פעילות אינטלקטואלית ומדע במלוא מובן המילה.