לאחרונה נשאלתי ע"י אנשים רבים (וכן ע"י תלמידים בבית הספר שלנו), שאלות לגבי טכניקות הלחימה בוין צ'ון, ולגבי דברים הקשורים לעבר. כידוע לכם, השוני בטכניקות בין שושלות שונות של אותו סגנון של אומנות לחימה, הוא בלתי נמנע מסיבות אוביקטיביות וסוביקטיביות.
קיים אף פער בעובדות ההיסטוריות, שלנו כצאצאים של הסגנון, אין די מידע פנימי כדי לקבוע מה נכון ומה לא. חשוב לבסס את השיפוט שלנו בעניין על גבי עובדות הנצפות בימינו. כאשר המקסימום שבאפשרותינו לעשות, בהסתמך על העובדות הנ"ל, הוא להעלות ספקולציות על העבר.
במאמר זה אציג כמה אספקטים שונים בנוגע למערך חמשת החיות בענף הוין צ'ון שלנו (The Internal Style Family WingChun \ משפחת הסגנון הפנימי של הוין-צ'ון). כולי תקווה שמידע זה יענה באופן חלקי על שאלות שקוראים שאלו בנוגע למערך של חמשת החיות, ובמקביל יתן מידע ראשוני ובסיסי לתלמידים שעודם רק מתחילים בתירגול מערך חמשת החיות.
כולנו, אוהבי אומנויות הלחימה, יודעים שבעת העתיקה, כאשר פותחו טכניקות לחימה, האבות הקדמונים אימצו להם טכניקות לחימה של חיות דוגמת: טיגריס, נמר, עגור, נחש, דרקון (חיה אגדית), נשר, קוף, תרנגול, גמל- שלמה... בהתבסס על טכניקות הלחימה של החיות עצמן בקרבות אמת שהתרחשו בטבע, הם יצרו לא רק צורת אגרוף שונה, אלא לעיתים אף אומנות לחימה בפני עצמה.
עפ"י הידע שהועבר לי, המיסדים של הוין צ'ון, ע"י מחקר וקרבות אמת, בחרו בחמשת החיות שהטכניקה שלהם היא בעלת השפעה רבה על הוין צ'ון, ובעלת יכולת להציג את תמציתו של הסגנון.
החיות הן: טיגריס, נמר, עגור, נחש ודרקון להלן. כל טכניקות הלחימה של הוין צ'ון מקושרות לטכניקות הלחימה של החיות הנ"ל. כיום, מסיבות שונות, ישנו פער בסדר הלימוד של טכניקות חמשת החיות ,כמו גם בטכניקות האחרות בין השושלות השונות שבסגנון זה.
ישנו אף שוני בתאוריה, במהות ואף בקשר וביחסים בינהן... כיוון שאין בידי די ידע על שושלות אחרות, אציג במאמר זה את העקרונות הבסיסיים של השושלת שלנו. זאת בשל הרצון להעצים את הידע על הוין צ'ון בכללותו, ועל כל שושלת של השיטה בפרט.
טיגריס, נמר, עגור, נחש, דרקון
מערך חמשת החיות בשושלת הוין צ'ון שלנו מורכב משש תבניות (טאו). ישנן חמש תבניות, משמע תבנית אחת לכל חיה, ובנוסף להן, תבנית אחת משולבת, המציגה את תמצית התנועות של כל אחת מן החיות.
מערך חמשת החיות מורכב בסדר הכרונולוגי הבא: טיגריס, נמר, עגור, נחש, דרקון.
משמעותו של סדר זה היא שהתלמיד יתקדם בהדרגה מאלמנטים חיצוניים לאלמנטים פנימיים, ומהרמה הקלה יותר לקשה והמסובכת יותר (מבחינת ביצוע). המשמעות של ביצוע ותרגול טכניקות אלו הוא: הטיגריס - משמש כדי לאמן את השרירים והעצמות. התנועה צריכה להקרין עוצמה, ישירות ואומץ. הנמר - משמש לאימון הגידים וחיזוקם. התנועה צריכה להיות זריזה וחדה. העגור - משמש לאימון הג'ינג (כוח היצירה, Jing). התנועה צריכה להיות מהירה ושקולה, על מנת לחשוף פתיחות מנטלית ונפש אצילה. הנחש - משמש לאימון ה-Qi. התנועה צריכה להיות רכה, גמישה, מפותלת וזריזה. הדרקון - משמש לאימון ה-Shen (נפש האדם). התנועה צריכה להמחיש את מהות כל הקודמות והעידון שלהן.
פורמת הדרקון מרשימה ביופייה והיא הקשה ביותר לביצוע. כדי להצליח ולהפגין את רוחו ותמציתו של הדרקון, על התלמיד לתרגל באדיקות את 4 הפורמות הקודמות לה. הטיגריס והנמר קשורים לפן החיצוני, העגור, הנחש והדרקון לפן הפנימיניתן לראות כי: שתי הראשונות, הטיגריס והנמר קשורות לפן החיצוני. הן מאמנות את הגוף (שריר, עצם וגידים), ומקנות בסיס לתרגול אומנות הלחימה. שלוש האחרונות, העגור, הנחש והדרקון קשורות לפן הפנימי.
הן מאמנות את ה-Jing, Qi, Shen (שלושת האוצרות של האדם, עפ"י המסורת הסינית). הן יוצרות עמידות ועומק לאומנות הלחימה. בנוסף לכך, למערך חמשת החיות בוין צ'ון בגירסתו הפנימית מאפיינים נוספים, כמו זה שבכל פורמה משתנה צורת כף היד.
פרט לתבנית המשלבת את כל חמשת החיות, לכל תבנית צורת כף יד ספציפית ויחודית לה בלבד. בטיגריס כף היד היא בצורת אגרוף פשוט. בנמר 4 האצבעות כפופות במפרק המטקרפלי השני כלפי כף היד. בעגור ובנחש כף היד פתוחה. בדרקון צורת כף היד דומה לטפרים, משמע בכל האצבעות כפופים כל המפרקים (מטקרפל 1 ו-2). בפורמה המשלבת את חמשת החיות גם יחד, משתנה מנח כף היד בהתאם לחיה אותה מתרגלים.
אין זה פשוט בעבור התלמידים להציג את הטכניקות השונות ולהראות את המהות של כל חיה וחיה, בעיקר אם הם עדיין לא תירגלו את הפורמה זמן רב מספיק. מסיבה זו, כמו טכניקות אחרות בסגנון שלנו, מערך חמשת החיות נלמד מהרמות הנמוכות ועד הרמות הגבוהות, מפורמות סטטיות (בעמידה) לדינמיות (בתנועה). בתהליך זה באופן הדרגתי התלמיד יפנים את המהויות העמוקות הטמונות בטכניקה השונה של כל חיה וחיה. על בסיס זה תלמידים יוכלו לישם טכניקה טובה בעת ביצוע התבנית או בעת לחימה תוך כדי שימוש ברעיון של החיה עצמה.
לפני שנת 1959 (בין השנים 1955-1959), הסיפו שלי Tran Thuc Tien לימד את חסידיו רק טכניקות לחימה נפרדות, ולא פורמה שלמה כמערכת. כל אותן טכניקות לחימה נגזרו מתוך מערך חמשת החיות. דרך זו היתה זהה לדרך בה האב המייסד (סוטו) נגויאן טה קונג לימד את תלמידיו הוא.
באמצע שנת 1959 המורה שלי הפסיק ללמד למשך 10 שנים. לאחר ששב ללמד בשנת 1969, הוא לימד באופן יותר סיסטמטי, ובהדרגתיות לימד אותנו פורמות של וין צ'ון.
מערך הפורמות הללו, כפי שהוצג קודם לכן, מורכב מ-Thu-Dao-Quyen (ויאטנמית-הרעיון הקטן. בסינית-Siu Lim Tau), צ'י קונג ו-וין צ'ון קואן, מערך ה-108, חמש חיות, ידיים דביקות(Sticky hands/ Chi Sau), שתי פורמות לכלי נשק (סכיני פרפר ומוט ארוך- Butterfly Knives, Long Pole) וכמה מתודות אימון אחרות.
בזמן ההוא בשל הגבלות של המשטר, חל איסור על לימוד אומנויות לחימה, ולכן המורה שלי לא לימד טכניקות לחימה מפורשות. הוא לימד רק פורמות ומתודות אימון, שדרכן יוכלו תלמידיו לרכוש ולפתח מיומניות לחימתיות. בעבורנו, הכישורים שרכשנו תוך כדי מתודת אימון זו הם חשובים ונחוצים.
הרשו לי להזכיר שבעיני רוחי תמיד אני רואה בכך את יד המזל- כי טוב הוא. הייתי בר מזל שהסיפו שלי לימד והסביר בפרוטרוט את העקרונות החשובים ביותר במערך חמשת החיות במהלך שנותיו האחרונות. למרות כך שאינה נחשבת לטכניקה מתקדמת, מערך חמשת החיות הוא בעל חשיבות מרכזית ב- Vinh Xuan Noi Gia שזה השם הויאטנמי של בית הספר- The Internal Style Family Wing Chun.
הן עוזרות למתרגל להתאמן ביכולת הלחימה וביכולת הרפוי בעת ובעונה אחת בדרך מקיפה וכוללת (שהרי, יכולת ריפוי ויכולת לחימה הן בעלות חשיבות זהה), גם פנימית (Jing, Qi, Shen) וגם חיצונית (שריר,עצם, גיד).
לסיכום, כולי תקווה שמידע זה יעזור לכם לדעת יותר על הסגנון שלנו, ובעיקר על מערך חמשת החיות.
*תורגם מאנגלית ע"י ניר יצחקי"