לאחרונה נשאלתי ע"י אנשים רבים (וכן ע"י תלמידים בבית הספר שלנו), שאלות לגבי טכניקות הלחימה בוין צ'ון, ולגבי דברים הקשורים לעבר. כידוע לכם, השוני בטכניקות בין שושלות שונות של אותו סגנון של אומנות לחימה, הוא בלתי נמנע מסיבות אוביקטיביות וסוביקטיביות.
קיים אף פער בעובדות ההיסטוריות, שלנו כצאצאים של הסגנון, אין די מידע פנימי כדי לקבוע מה נכון ומה לא. חשוב לבסס את השיפוט שלנו בעניין על גבי עובדות הנצפות בימינו. כאשר המקסימום שבאפשרותינו לעשות, בהסתמך על העובדות הנ"ל, הוא להעלות ספקולציות על העבר.
במאמר זה אציג כמה אספקטים שונים בנוגע למערך חמשת החיות בענף הוין צ'ון שלנו (The Internal Style Family WingChun \ משפחת הסגנון הפנימי של הוין-צ'ון). כולי תקווה שמידע זה יענה באופן חלקי על שאלות שקוראים שאלו בנוגע למערך של חמשת החיות, ובמקביל יתן מידע ראשוני ובסיסי לתלמידים שעודם רק מתחילים בתירגול מערך חמשת החיות.
כולנו, אוהבי אומנויות הלחימה, יודעים שבעת העתיקה, כאשר פותחו טכניקות לחימה, האבות הקדמונים אימצו להם טכניקות לחימה של חיות דוגמת: טיגריס, נמר, עגור, נחש, דרקון (חיה אגדית), נשר, קוף, תרנגול, גמל- שלמה... בהתבסס על טכניקות הלחימה של החיות עצמן בקרבות אמת שהתרחשו בטבע, הם יצרו לא רק צורת אגרוף שונה, אלא לעיתים אף אומנות לחימה בפני עצמה.
עפ"י הידע שהועבר לי, המיסדים של הוין צ'ון, ע"י מחקר וקרבות אמת, בחרו בחמשת החיות שהטכניקה שלהם היא בעלת השפעה רבה על הוין צ'ון, ובעלת יכולת להציג את תמציתו של הסגנון.
החיות הן: טיגריס, נמר, עגור, נחש ודרקון להלן. כל טכניקות הלחימה של הוין צ'ון מקושרות לטכניקות הלחימה של החיות הנ"ל. כיום, מסיבות שונות, ישנו פער בסדר הלימוד של טכניקות חמשת החיות ,כמו גם בטכניקות האחרות בין השושלות השונות שבסגנון זה.
ישנו אף שוני בתאוריה, במהות ואף בקשר וביחסים בינהן... כיוון שאין בידי די ידע על שושלות אחרות, אציג במאמר זה את העקרונות הבסיסיים של השושלת שלנו. זאת בשל הרצון להעצים את הידע על הוין צ'ון בכללותו, ועל כל שושלת של השיטה בפרט.
טיגריס, נמר, עגור, נחש, דרקון
מערך חמשת החיות בשושלת הוין צ'ון שלנו מורכב משש תבניות (טאו). ישנן חמש תבניות, משמע תבנית אחת לכל חיה, ובנוסף להן, תבנית אחת משולבת, המציגה את תמצית התנועות של כל אחת מן החיות.
מערך חמשת החיות מורכב בסדר הכרונולוגי הבא: טיגריס, נמר, עגור, נחש, דרקון.
משמעותו של סדר זה היא שהתלמיד יתקדם בהדרגה מאלמנטים חיצוניים לאלמנטים פנימיים, ומהרמה הקלה יותר לקשה והמסובכת יותר (מבחינת ביצוע). המשמעות של ביצוע ותרגול טכניקות אלו הוא: הטיגריס - משמש כדי לאמן את השרירים והעצמות. התנועה צריכה להקרין עוצמה, ישירות ואומץ. הנמר - משמש לאימון הגידים וחיזוקם. התנועה צריכה להיות זריזה וחדה. העגור - משמש לאימון הג'ינג (כוח היצירה, Jing). התנועה צריכה להיות מהירה ושקולה, על מנת לחשוף פתיחות מנטלית ונפש אצילה. הנחש - משמש לאימון ה-Qi. התנועה צריכה להיות רכה, גמישה, מפותלת וזריזה. הדרקון - משמש לאימון ה-Shen (נפש האדם). התנועה צריכה להמחיש את מהות כל הקודמות והעידון שלהן.
פורמת הדרקון מרשימה ביופייה והיא הקשה ביותר לביצוע. כדי להצליח ולהפגין את רוחו ותמציתו של הדרקון, על התלמיד לתרגל באדיקות את 4 הפורמות הקודמות לה.