שלום לכולם. לפני מספר ימים חזרתי ארצה לאחר שהות ממושכת בהאנוי, וייטנאם. למרות שהגעתי לוייטנאם נבעה מסיבות אישיות, בעקבות הקשר בין מאסטר Nguyen Tien Phi למאסטר איגור זקשנסקי ועל סמך היכרות אישית עם מאסטר Phi, הוזמנתי להתארח בביתו ולהשתתף באימונים בבית סיפרו - Vinh Xuan Nguyen Gia (שבמהלכם כללו גם צילומים לטלוויזיה הווייטנאמית). התרגול בבית סיפרו של מאסטר Phi נמשך כחודשיים - שלשה והיה להזדמנות מיוחדת להכיר גישה שונה לסגנון ושיטות אימון נוספות. במפגש עם התלמידים החדשים, הוותיקים ועם הסגל הבכיר, השתדלתי ככל הניתן ובמסגרת המגבלות כמובן, להיוודע לזווית מבטם בנושא, בניסיון להפיק מעט ערך מוסף מהאימונים, חוויה שהיתה מאוד מעניינת עבורי. מצד תלמידי בית הספר בהאנוי, נוצר הרושם שההשתתפות באימונים עימם היתה הפתעה לטובה ושגם תלמידים בעלי וותק דומה פחות או יותר מצאו עניין בעבודה המשותפת. באופן כללי היחס החם והעזרה שקיבלתי ממאסטר Phi ומתלמידיו, תרמו רבות לחוויה ולזיכרונות הנעימים מהביקור ומעידים על אופיים של האנשים וטוב ליבם. מעבר להזדמנות להשתתף באימונים עימם, על זאת אני חב להם תודה רבה. במהלך השהות בוייטנאם, כמובן שהמשכתי להתאמן באופן עצמאי, בהתאם לגישה הקיימת בבית הספר של מאסטר איגור זקשנסקי. החזרה למסגרת האימונים היתה מפתיעה ומאתגרת ביותר מכיוון שהאימונים כיום, שונים מאוד מאלו של לפני שישה או שבעה חודשים.
למערכת האימונים נוספו תרגילים חדשים ודגשי ביצוע שלא הכרתי עד כה ועל מנת לצמצם את הפער בין הביצוע הקיים לזה הנגיש כעת, ישנו הצורך ללמוד את התרגילים החדשים כמובן, אך צורך מהותי לא פחות הוא לבחון מחדש את התנועות, גם אלו המוכרות מן העבר, ואת אפשרויות הביצוע עבורן. ייתכן שבגלל ההיעדרות הממושכת ההבדלים בין אז לעכשיו בולטים יותר לעין, אך באופן אישי מורגש בבירור שיישום והבנת הטכניקות, עמוקים באופן משמעותי מאלו של העבר הלא רחוק. מה שהופך את החזרה ארצה, לכיף עוד יותר גדול. אבקש בהזדמנות זו להודות למורה שלי, מאסטר איגור זקשנסקי, על כך שמבסס את גישתו המחקרית לסגנון, כאבן יסוד בבית הספר, בזכות גישה זו, מכוון את תלמידיו למחקר מעמיק אחר משמעות התנועות ומאפשר גילוי של התוכן החבוי בהן כצהר להתפתחות מתמדת.