התאחדות קונג פו וין צ’ון בישראל © כל הזכויות שמורות.

בין אוקראינה לישראל

 שמי רודי ועל מנת להבין מה משמעות קונג פו וין צ'ון שמאסטר איגור זקשנסקי מלמד הייתי רוצה לספר קצת על עצמי.

בגיל חמש עברתי לגור מישראל לאוקראינה ומאז, פעם בשנה, אני מגיע לבקר כאן קרובי משפחה. באוקריאנה הלכתי לבית ספר יהודי, היו לי חברים יהודים ועסקתי בספורט. מציאות קשה עברה לידי. הורי תמיד עסקו בספורט וגם אותי חינכו לכך. התעמלות קרקע, טניס, שחיה, טניס שולחן – אהבתי הכל. עם אבא, מטפס הרים, הייתי הרבה בהרים ושם למדתי להתגבר על הפחד. טניס שולחן עזר לי לפתח תגובות מהירות. כל סוג ספורט מלמד משהו.

כשהייתי בן עשר עברנו לגור בפראג. כאן למדתי ללכת מכות. בשביל קרבות רחוב רגילים נסיון ספורטיבי לא מספיק. העקרון: " הוא נותן לי עשר מכות, אני לפחות אחת כך שהוא יזכור אותי" עזר אז מאוד. נעים להיזכר שבטניס שולחן בדיוסלדורף נכנסתי ל-16 שחקנים הטובים ביותר והייתי בקבוצת השחקנים הטובים בפראג. אבל מערכת עצבים הייתה מעורערת ונוצרו בעיות בגב עקב מאמץ לא מאוזן (בגלל יד ימין מפותחת יותר). כל היתקלות הייתה מלווה בפרץ אדרנלין. אז התחלתי לחפש דרך לצאת מעימותים עם אבידות מינימליות ויחד עם זאת לא לאבד רוגע.

בגיל 14 חזרנו לאוקראינה ואז הלכתי לבית ספר רגיל בדונצק. באותו בית ספר הציגו אותי כילד "מבית ספר יהודי" ושוב נאלצתי ללכת מכות. ניסיתי הרבה כיוונים כמו קרטה, היאבקות, אגרוף תאילנדי, קיבוקס ואז נתקלתי בבית ספר וין צ'ון של סרגי שבצ'נקו (מבית ספר של יפ מן).
שם היכרתי את העיקרון שניתן לנצל את הכוח של היריב נגדו, הבנתי שעקרון שהלכתי מכות לפיו קודם לא בדיוק נכון ושבמהלך הקרב צריך לא רק שרירים. סרגי שבצ'נקו לימד אותי פילוסופיה של וין צ'ון דרך המשחק גו. היו לנו הרבה קרבות ואני למדתי להאמין בעצמי, בכוחות שלי, ועל זה אני מודה מקרב לב לסרגי שבצ'נקו.

אך בניגוד לפילוסופיה של וין צ'ון – רכות, סגנון פנימי, ראיתי תמונה קצת שונה. בתחילת אימונים היינו עובדים על שרירים, התאמנו עם שקי אגרוף ועשינו הרבה קרבות, בלי שום בסיס טכני. עם כל אימון רק התקשנו יותר. וין צ'ון של בית ספר של יפ מן, בין חברים נקרא "אגרוף סיני". ניתן לשים לב שבמקום להיכנס למגע עם בן אדם מנסים לעשות את אותו הדבר – לבצע סדרה קבועה של תנועות כגון "טנק-קמיקדזה". באימונים קיימת דעה כי גישה מערבית שונה מגישה אסיאטית וחלק מטכניקות אפשר בהחלט להחליף בשכיבות שמיכה, משקולות וכדומה. פעם שאלתי את המורה שלי: "למה אין לנו צ'י קונג"? התשונה הייתה כי בצ'י קונג צריך לעסוק איפשהו בטבע, ביער, ולא בתנאים עירוניים. שצ'י קונג נועד בשביל אנשים אסיאטיים קטנים ואנחנו אירופיים יכולים להחליף אותו באימוני כוח רגילים. צ'י קונג נתפס כחלק מיסטי ולא משמעותי של וין צ'ון. לאחר שלוש שנים של אימונים החלטתי להרחיב את ידיעותי והתחלתי לנסוע למועדונים שונים בחיפוש אחר קרבות ידידותיים. באותה תקופה, קיץ 2009, הייתי בישראל והחלטתי לבקר באימון של בית ספר לוין צ'ון בארץ. מצאתי את הכתובת באינטרנט ונסעתי להכיר את המועדון. ככה פגשתי לראשונה את מאסטר איגור זקשנסקי והיכרתי וין צ'ון לפי בית ספר של טה קונג (וין צ'ון ויטנאמי).

כאשר גיליתי שזה עבודה לפי תורתו של מייסד אחר וכאשר ראיתי עבודה בסגנון לא מובן לי ומוזר, אני קצת התאכזבתי. אז איגור שאל אותי: " האם אתה עוסק בוין צ'ון? אם כן, בוא נעשה צ'י סאו (ידיים דביקות) מאחר וזו הדרך הפשוטה ביותר לזהות בן אדם אשר עוסק בוין צ'ון. הוא פשוט הושיט את ידיו קדימה ונגע בשלי. ההרגשה הייתה כאילו אני כל הזמן מפספס, הרגשתי מתח בזמן שאיגור פשוט חייך ובחופשיות הסיט כל מכה. לאחר מכן איגור הפתיע אותי עוד יותר כאשר אמר לי: "תתן לי מכה הכי חזקה שאתה יכול בכתף שלי!". בהתחלה נתתי מכה יחסית חלשה אך איגור התעקש. כאשר נתתי מכה עם כל הכוח הרגשתי כאילו נתקלתי ברצפת שיש. ואותו הדבר קרה כאשר איגור אמר לי לתת לו מכה בבטן.

כך גיליתי שאיגור לא רק אומן לחימה אלא גם צ'י קונג. הוא בקלות מכניס ידיו אל תוך חצץ. כאשר איגור הדגים עלי יכולות צ'י קונג, הרגשתי איך הגוף שלי נכנס למתח ונוצר רצון לחזק את העמידה. הכי מעניין, שאיגור לא מתבייש בכל אימון להדגים את יכולתיו. מצד שני, איגור בן אדם מאוד צנוע. הוא אף פעם לא מכנה את עצמו "מאסטר" והופתע לגלות שבויטנאם קוראים לו "מאסטר איגור זקשנסקי". בכל אימון, איגור נזכר במוריו, זאנג ולה קים טחאן כמודל לחיקוי ומנסה לשמור ולבצע את הנחיותיהם. בנוסף לכך איגור עוסק בפילוסופיה ורפואה, ולא פעם עזר אל מול עיני לאנשים. הוא ריפא את כאבי הגב שלי אשר נוצרו בתקופת טניס שולחן. בנוסף לכך הוא נתן לי תחושת שלווה פנימית וחופש פעולה בכל מצב. למרות שאני מתאמץ להגיע פעמיים בשנה לאימונים אצל איגור זקשנסקי, עכשיו אולם בו אנו מתאמנים הפך לבית שני בשבילי. במהלך שהותי בדונצק אני מתאמן מינימום שלוש פעמים בשבוע עם חברים ומשתדל להקפיד על הנחיותיו של איגור ולעבוד על הטעויות. כל נסיעה לישראל בשבילי כמו מבחן. מקווה שאני לא אאכזב את המועדון וין צ'ון בישראל, את איגור ואת מוריו.

אני ממליץ לכל אחד שרוצה לשפר את בריאותו, לשקם מערכת עצבים, ללמוד לפתור בקלות כל קונפליקט – לבקר לפחות פעם אחת במועדון וין צ'ון של מאסטר איגור זקשנסקי. 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

תגיות

סדנאת טיגריס - גלגולי עוצמה

11/02/2019

1/10
Please reload

נכתבו לאחרונה

אולי יעניין אותך גם
Please reload

Please reload

התאחדות קונג פו וין צ'ון בישראל - מאמרים ורשמים

  • Facebook - Grey Circle
  • YouTube - Grey Circle
  • Pinterest - Grey Circle
  • Instagram - Grey Circle