מול דף לבן התלבטויות תמיד קשות. מצד אחד יש רצון למלא אותו במילים שמספרות חוויות ומצד שני ההבנה שזה לא יהיה מספיק טוב, כי אלה רק מילים.
כמעט שנה עברה מאז שהתחלתי להתאמן בקונג פו , במועדון של התאחדות הוין צ'ון בישראל, בהנהגתו של המורה איגור זקשנסקי. אני עדיין זוכרת את הכניסה לשיעור הראשון (שהיה באופן שרירותי – צ'י קונג).
ירידה של קומה אחת למטה המובילה למרתף, ריח מרגיע באוויר, לעיני נגלה אולם עם רצפת פרקט ומורה שאומר להוריד נעליים ולהצטרף לשיעור. נדבר אחריו... וכאן השיעור הראשון שחוזר מאז על עצמו שוב ושוב – "נעשה ונשמע". קודם נחווה אח"כ ננסה להסביר, קודם ננסה לעשות משהו אח"כ נבין איך מתגברים על המכשול ואכן מצליחים לבצע את מה שצריך, להתקדם עוד טיפה.
צעד אחר צעד.
יום למחרת חזרתי לשיעור קונג פו וין צ'ון וכבר ידעתי שאין לי מה לחפש במקום אחר. כמו הרבה אנשים, תמיד חלמתי ללמוד קונג פו .
יכול להיות בגלל התלהבות ילדותית ויכול להיות שתמיד הבנתי שזה עולם שלם של אפשרויות אינסופיות לגוף ולנפש – ותמיד שאפתי לגלות אותו. רק חיכיתי לזמן המתאים להתחיל את המסע לעבר חיפוש אחר ה"עולם האבוד".
בדיעבד, אני מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא, והכי חשוב בהדרכתו של הבן אדם הנכון. אין מה לעשות, כדאי להודות, במשך 25 שנות חיי למדתי הרבה. בין השאר אני בוגרת טכניון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. עסקתי במגוון סוגי ספורט ותחומי עניין רבים נוספים. אבל הדברים החשובים באמת בחיים נשארו בגדר סודות. מעטים מאיתנו עוצרים וחושבים ביום יום לגבי איך אנחנו נושמים, איך אנחנו מפעילים את השרירים שלנו, עד כמה בכלל אנחנו משתמשים בגוף שלנו נכון.
ועוד פחות אנחנו חושבים לגבי כמה טוב אנחנו שומרים עליו, על צעירותו ועל בריאותו. זאת ועוד הרבה דברים מגלים תוך כדי אימונים. נשארתי אצל איגור כי איתו אני לומדת אומנות לחימה ולא סתם מגיעה לשיעורי ספורט 3-4 פעמים בשבוע. קונג פו תמיד היה דרך חיים ולא רק סדרת תנועות קטלניות לעימות עם יריב.
לאומנות לחימה אותה אנו לומדים יש היסטוריה מרתקת, מאות שנים של ליטוש ושאיפה לשלמות. חיפוש הדרך היעילה ביותר להשגת מטרות, גם פיזיות וגם רוחניות. לעומת פעילויות אחרות בחיים, שאני בד"כ נמנעת לעשות אם אני מרגישה לא טוב או במצב רוח רע – אימונים זה משהו שאני לא מוותרת עליו.
כי כל פעם שאני נכנסת לאולם אימונים, כל הדאגות נשארות בחוץ ואני מרגישה מוגנת מכל צרות העולם, לפחות לרגעי האימון הקרבים. את פניי תמיד פוגש מורה שהוא גם רופא, גם ידיד, גם יועץ ובעיקר בן אדם טוב שיעשה כל מה שהוא יכול על מנת להקל על כאב פיזי או נפשי כאחד.
אצל הכי טוב שיש
נקודת מבט שכל אדם, יהיה טוב ככל שהוא יהיה, צריך לשמור על צניעותו כי הידע שבעולם הוא אינסופי וגם המאסטרים הגדולים של כל הזמנים השקיעו כל דקה מחייהם כדי ללמוד עוד ועוד, כדי לחקור את האינסופי. כך גם איגור. הידע שיש לו הוא אינסופי בהשוואה למה שאנחנו יודעים, אך כל יום שלו מושקע בכדי לחפש את העוד פיסת מידע שתשלים לו את הפאזל של הבנת אנשים, החיים והיקום.
ידע שהוא בשמחה חולק עם מי שרוצה ללמוד וניגש לנושא עם סבלנות והבנה כי לכל דבר יש את הזמן שלו. ודברים בעלי ערך אמיתי אינם באים בקלות אלא רק עם עבודה מתמדת המבוססת על עיקרון פשוט אך עמוק כל כך - "נעשה ונשמע". איגור למד וין צ'ון אצל מאסטרים הבכירים היום בעולם. מורים אלו מגיעים באופן תדיר לארץ על מנת לחלוק את הידע שלהם עמו ואיתנו, התלמידים של איגור. לאחרונה השתתפתי בסדנא עם גרנד מאסטר לה קים טהאן שמטרתה הייתה לשפר את מצבינו הבריאותי והנפשי.
כפי שהמורה הגדיר זאת, לגרום לנו להיות צעירים יותר. הסדנא התבססה על טכניקת ניי קונג, בעלת השפעה חזקה על תהליכים רבים בגוף. במהלך האימונים הוא הזכיר לכולנו את חשיבות החיוך בחיים, הדגיש את השפעת התנועה הנכונה על יעילות הלחימה ובריאותינו. תוך עשרה ימים משתתפי הסדנא (שגילם הממוצע היה סביבות ה-30) הרגישו הרבה יותר בריאים, חזקים וגמישים – או בקצרה, צעירים יותר.
ההתרשמות שלי מקונג פו וין צ'ון אצל איגור
לימוד אומנות הלחימה עם איגור חשף אותי להיכרות עם האנשים הגדולים בעולם בתחום אומנויות הלחימה והרפואה הסינית. פגישה איתם דומה מאוד לפגישה עם דמות מהאגדות, כי היום הם הנציגים הכי קרובים שיש על כדור הארץ לקונג פו וין צ'ון המקורי כפי התהווה במקדש שאולין בסין, נדד לוייטנאם והתחיל להתפשט בעולם בשנים האחרונות.
אם היו שואלים אותי למי כדאי להתאמן במועדון שלנו, הייתי אומרת שכל מי שמספיק סקרן בכדי לנסות ולבוא פעם אחת לשיעור. אחרי זה כל הספקות ייעלמו... השאלות הרגילות של קטלניות, יעילות, זמן וכדומה ייפנו את המקום לשאלות האמיתיות של היכרות עם עצמינו ויכולותינו האמיתיות.
כל אחד בקצב שלו, בדרך שלו תוך הכוונה זהירה אך מדויקת של איגור לעבר פסגת שאיפותיו של כל אחד. המסע שלי התחיל לפני כשנה וכנראה, יימשך כל החיים כי כבר היום קשה לדמיין שבוע בלי אימון, בלי שאני אקדיש את הזמן בכל הטירוף של חיי היום יום לשיפור הגוף והנפש שלי, לעצמי.