עם הגב לאצטדיוני הכדורגל של היורו באירופה ועם הפנים לאולימפיאדה בריו דה ז'ניירו, אירועי ספורט ענקיים שמשכו את תשומת הלב של העולם כולו ולא פסחו על ישראל, נסעה נבחרת ישראלית קטנה וצנועה לאליפות העולם הראשונה באומנויות לחימה בוייטנאם, ולקחה, בשקט-בשקט, מדליית זהב, מדליית כסף, ושתי מדליות ארד.
בעוד שביורו לא הייתה נציגות ישראלית, ובריו התקבלה הנבחרת הישראלית בשריקות בוז, התגובה של הקהל הרב בהו צ'י מין סיטי הייתה אוהדת במיוחד, עד כדי כך שכאשר הודיע הכרוז על הנבחרות שישתתפו בזירה זו או אחרת, הקהל נטה באופן בוטה ללכת לראות את ביצועי המשתתפים הישראלים.
לא רק הקהל הביע עניין רב במתחרים מישראל, גם חברי הנבחרות השונות רצו לפגוש ולהתיידד, ובעיקר חברי הנבחרת האיראנית, שהביעו עניין רב בעמיתיהם הישראלים, והיחס היה ידידותי וחם. לא מדובר בהפתעה, שכן גם הנבחרות נפגשו בעבר בפסטיבל אומנויות לחימה, ונרקמו קשרי ידידות.
את הנבחרת האיראנית ליווה מפקח מטעם המשטר, מה שיצר כמה רגעים מביכים, אך בכל זאת מצאו שתי הנבחרות זמן להיפגש ולחלוק שיחה, לשתות כוסית לחיים, והיחס היה חם ואוהד, למרות מה שמספרים בתקשורת. "כשהמפקח לא היה בסביבה", מספר זקשנסקי, "למי שהביט בנו מהצד נראינו כמו קבוצת חברים", האיראנים ביקשו רק דבר אחד, והוא לא לפרסם את התמונות המשותפות, בכדי שלא יסתבכו כאשר ישובו לאיראן.
דרך אמנות הלחימה נוצר חיבור שמאפשר מינוף חזק ליחסים והערכה בינלאומית למדינה עצמה - שכן הנבחרת בכל זאת מייצגת את ישראל. העולם פגש נבחרת ווין צ'ון קונג פו של ישראלים, ובפריזמה הזו הם פגשו את ישראל והישראלים כולם, רובם בפעם הראשונה בחייהם, מעבר למקלט הטלוויזיה והחדשות.
קשר מצוין נוצר גם עם הנבחרת המרוקאית, אשר הזמינה את הנבחרת הישראלית להשתתף בפעילויות בתחום אומנויות הלחימה במרוקו, והביעה עניין בביקור בישראל במסגרת זו גם כן, דבר שלא מתאפשר עם הנבחרת האיראנית. קשר מקצועי וחברי כאחד.
ראש המשלחת הצרפתית הציע לעשות פסטיבל אומנויות לחימה משותף ישראל וצרפת, בצרפת או בארץ. היו מפגשים עם איטלקים, פורטוגזים, ברזילאים, רוסים, בלארוסים, ליטאים, לטבים ואחרים, והייתה הערכה ורצון לשיתוף פעולה ותרגול משותף מכולם, בייחוד אחרי שראו את ביצועי הנבחרת.
החלקים הקשים: טיסה שהתעכבה, אשפוז בבי"ח וחוש שיפוט קלוקל - גם של השופטים וגם של אחד המתחרים
המשפט המרכזי של זקשנסקי - "אל תדאגו על המיקום ועל המדליה - השתדלו לעשות את מה שאתם יודעים בצורה הטובה ביותר, ולהתנתק מכל דבר אחר." משפט שהדהד היטב בין חברי הנבחרת, שגרפה 4 מדליות למרות לא מעט קשיים.
המשלחת הגיעה באיחור ליעדה, שכן עיכוב בטיסה גרר פספוס של טיסת הקונקשן, והביא את הנבחרת לנחיתה מאוחרת ועייפה במיוחד, עייפות שהצטרפה לצורך הכללי בהתגברות על ג'ט לג שבנחיתה במדינה בצד השני של העולם.
אחד מחברי הנבחרת הגיע כאשר הוא גורר עימו מחלה מזה תקופה, ומצא את עצמו מאושפז ללילה בבית-החולים בהו צ'י מין סיטי, רגע לפני התחרות.
ההופעה שאמור היה להציג הייתה עם בת זוג, דיאנה צמלשוילי, שבמשך חודש שלם לפני הטיסה סבלה גם היא ממחלת חום שמנעה ממנה להתאמן.
ובכל זאת, מדובר באנשים המתרגלים אומנויות לחימה.
במקום להילחץ מהמצב, זוג החולים עשה ככל שביכולתו, ולמרות מחסור כבד באימונים הנדרשים, ועל רקע מחלות של שניהם, הצליחו לגרוף מדליית ארד על הופעתם המוצלחת.
ניתן רק לשער מה היה קורה לו היו מגיעים לתחרות בשיאם, ולא במצבם דאז. קונג פו - הביצוע הטוב ביותר מבלי להיכנע להשפעות חיצוניות.
רוב התחרות התנהלה על מי מנוחות והאווירה הכללית הייתה מכובדת כיאה לאירוע אומנויות לחימה.
הלוחמים דאגו להתחבק בסוף הקרבות, היחס היה חם וידידותי, והמתחרים קיבלו כבוד מהקהל ואחד מהשני. ובכל זאת, מספר טעויות שיפוט קשות הובילו להרמת גבה לא רק של הקהל והנבחרות, אלא אף של ראשי הארגון שנזפו בשופטים.
יריב שפונצ'יק, שהיה מועמד בכיר למדליית זהב (וזכה בעבר בזהב בתחרות בינלאומית שהתקיימה בהאנוי), הציג הופעה מרהיבה, ולא רק שלא קיבל את הזהב, הוא סיים את התחרות כולה בלי מדליה.
חברי המשלחות השונות הגיעו לברך את יריב לאחר ההופעה שהשאירה את שאר המתחרים הרבה מאחור, וחזרו מאוחר יותר להביע את אי-הסכמתם עם החלטת השופטים התמוהה והשגויה. נשיא הפדרציה שארגנה את התחרות פנה אף הוא לזקשנסקי ראש המשלחת ואמר שעוול גדול נעשה בשיפוט.
בכירים נוספים במערכת התנצלו בכנות על המחדל, והובטח כי ייבדקו סרטוני ההופעות בכדי לזהות מי שפט לא נכון, ושהעניין יטופל. הנבחרת הישראלית מנגד קיבלה את רוע הגזירה מבלי להביע כל כעס. דיפלומטיה שקטה, הביצועים מדברים בעד עצמם, ואין כל צורך בהתנהגות לא מכובדת. גם ללא גיבוי והכרה של הממסד הישראלי, בכל זאת - הם מייצגים את המדינה.
כך ארע שכאשר גיא מלכיאלי, שזכה בשתי מדליות בתחרות (כסף וזהב), על ביצועיו בקטגוריות גברים-יחיד נשק וטאו ללא נשק, עלה על הפודיום לקבל את מדליית הכסף עטוף בדגל ישראל, חבר משלחת אלג'יר שישב בפינה מרוחקת התעטף בדגל פלסטין.
"לא הגבנו בכלל. היה לי ברור שהוא רק מחפש תגובה כדי ליצור סיפור סביב זה, לעורר פרובוקציה", מספר זקשנסקי. "לא רצינו לשתף פעולה עם אקט פרובוקטיבי מחוץ לקונוטציה של האירוע. זה לא רלוונטי".
האלג'יראי זכה בהתעלמות מופגנת עד כדי הרמת גבה גם משאר הנבחרות, והוא נשאר מבודד.
ולאחר האירוע פנו לא מעט חברי משלחות אחרות והביעו את דעתם על האקט הפרובוקטיבי, שכולם ראו באותה הצורה - אקט חסר טעם שלא במקומו, במרחב שנשאר נקי מפוליטיקה, מרחב מכבד של אומנויות לחימה.
בטקס סגירת האליפות פנה ראש משלחת ברזיל באופן אישי לחברי הנבחרת והביע את צערו שמקרה כזה מתעורר בכזו מסגרת, והוחלפו כמה מילים על כך שבן אדם מנסה להכניס למערכת נקייה עניינים שכאלו.
הוא לא ידע עדיין כי כמה שבועות לאחר מכן בני עמו ושאר הקהל יצטרפו יחדיו לשריקות בוז לא רק לנשיא המכהן, אלא גם לנבחרת הישראלית הצועדת בטקס פתיחת האולימפיאדה בריו.
המבט אל העתיד: ממשיכים הלאה באימונים השוטפים, עד לתחרות הבאה.
הנבחרת הישראלית בנתה שם, בנתה מוניטין. לא רק השתתפות סימבולית, ניצחונות מרשימים ואהדה רבה של הקהל והנבחרות האחרות. הנבחרת חזרה עם הרבה הבנות על הגישה לעניין התרגול.
"זו רק ההתחלה, והפוטנציאל נראה גבוה מאי-פעם" אומר זקשנסקי, "זו הוכחה כי שיטת האימונים עובדת, והדרך בה אנו צועדים מובילה לרמה הגבוה בעולם. יש תוצאות בשטח".
תחת הנחייתו של מאסטר זקשנסקי, הנבחרת הישראלית בווין צ'ון קונג פו ממשיכה את האימונים השוטפים, בידיעה ברורה כי גם בתחרות הבאה תגיע משלחת ישראלית, להראות את היכולות של ביה"ס,
לגרוף שבחים ומדליות, ולהמשיך להתקדם, בתקווה שאולי, ביום מן הימים, ההכרה לנבחרת ולתחום הבינלאומי יגיעו לא רק נציגים מכל העולם ומהקהל שהצביע ברגליים והגיע לכל אירוע בו השתתפה הנבחרת, אלא גם על-ידי רשות הספורט בישראל.