אם תעברו על תיבת הדואר-האלקטרוני של איגור זקשנסקי (67) תמצאו, לצד החשבונות, המכתבים האישיים והצילומים המשפחתיים גם התכתבויות עם חואנג וין זאנג (Hoang Vinh Guang), נשיא הפדרציה העולמית לאמנויות לחימה מסורתיות של ווייטנאם (WFVV) והמזכיר הראשי של ההתאחדות האולימפית של ווייטנאם.
גם חואנג קוואק וין (Hoang Quok Vinh), אחיינו של זאנג, ראש מחלקת קשרי חוץ של מנהל הספורט וויאטנאם, בקשר הדוק עם זקשנסקי לצד בכירים אחרים בווייטנאם.
סגנון הקונג-פו "ווין צ'ון" ("אביב נצחי"), שהמפורסם בלוחמיו היה ייפ מאן (מורו של ברוס לי), היא לחם חוקו של מאסטר איגור זקשנסקי.
ייפ מאן היה אמנם המפורסם בביה"ס, אך הסגנון שמתרגל ומלמד זקשנסקי הגיע ממאסטר בכיר יותר מייפ מאן, יואן צ'אי וואן (Yuen Chai Wan), אשר עבר מסין לווייטנאם ב-1936.
מזה 40 שנה זקשנסקי לומד ומלמד, מתאמן ומדגים, ובשנים האחרונות עומד בראשה של נבחרת ישראלית לא-מוכרת הגורפת שבחים ותארים בווייטנאם, והכול ממועדון שבמרתף קטן בתל-אביב.
והזוכים בתחרות: נבחרת ישראל!
השנה היא 2010, והאנוי (Hanoi) בירת ווייטנאם, חוגגת 1000 שנים להיווסדה בפסטיבל בינלאומי שוקק חיים שבליבו - אומנויות הלחימה. הכרוז מציג את הנבחרות המשתתפות, והמשלחת הישראלית ובראשה זקשנסקי צועדת קדימה עם דגל ישראל המונף בגאווה.
התחרות מתחילה, והנבחרת הקטנה והצנועה מהממת את הקהל, ומשאירה את המקומיים בפה פעור.
סיפור סינדרלה הקלאסי של הספורט בישראל - עולה חדש מרוסיה מביא עימו ידע, ניסיון, יכולות ורצינות שלא מוכרים כל-כך לספורטאים בישראל, ולוקח נבחרת קטנה לרמה בינלאומית, נבחרת שגורפת בתחרות זו 3 מדליות, ומושכת את תשומת הלב של בכירים מהתחום ושל המדיה המקומית.
הווייטנאמים, שהיו מופתעים מהיכולות של הנבחרת הזמינו את חבריה לערב סגור וחגיגי עם כל המי-ומי של עולם אומנויות הלחימה במדינה. ווייטנאם היא מדינה של ערכים ישנים ושל כבוד.
הזמנה כזו אומרת לא מעט. מעבר לכך - במהלך האירוע הוזמן זקשנסקי, זר במדינתם, לשאת דברים מול קהל האורחים, וזאת לאחר שהוביל נבחרת של זרים לקחת מדליות מול המקומיים.